"מאז ומתמיד המחשבה שאני לא ראויה ניהלה אותי. ילדה שרק רוצה לרצות, מחפשת אישור מבחוץ, חוששת מהפנים. זה הפך להיות הקול הפנימי שלי – לא ראויה לאהבה, לא ראויה להצלחה, לא ראויה לחברים שיישארו. כשעליתי לבמה, הרגשתי לרגע ראויה, כי עבדתי קשה, כי נתתי את כולי. אבל מחוץ לאורות הבמה, שוב חזרתי לתחושה של חוסר, של "אני לא מספיק טובה".
היום, בזכות עולם ה-DBT, אני לומדת לחיות אחרת. זה תהליך של למידה מחדש – איך לא לתת לאני הרגשי שלי לנהל אותי, איך לא להסחף בתחושות שמגיעות מתוך טראומות עבר או חוסר ביטחון.
*בדיקת עובדות* היא כלי שעוזר לי להתמודד. במקום להאמין אוטומטית למחשבות כמו "הם מסננים אותי", "אני לא מספיק טובה", או "בטח יש בי משהו לא בסדר", אני עוצרת ושואלת: *מה העובדות אומרות?* אם מישהו לא עונה, זה בהכרח אומר שהוא לא מעריך אותי? אולי הוא עסוק? אולי קרה משהו אחר?
אני לומדת להפעיל את *הראש הנבון* – המקום שמחבר בין האני הרגשי לאני הרציונלי. זה לא אומר להתעלם מהרגשות שלי, אלא לתת להם מקום, אבל גם להביא את ההיגיון שלי לשולחן.
זה קשה. המוח שלי רגיל לדרכים הישנות, לפעמים יותר קל להלקות את עצמי מאשר לעצור ולבחון מחדש. אבל עם סבלנות ותרגול, אני מגלה שאני מסוגלת יותר ויותר לבחור אחרת – לבחור בעצמי.
אני לומדת לראות את האהבה הפנימית שלי לא כפרס, אלא כנקודת מוצא."